.ארקמה ימעט תארוהלו ימצע דומילל הגרד םשב רפס אצי הנורחאל
.דרפס חסונ וא זנכשא חסונ ול שיו ,תטלק וא רוטילקת ףרוצמ רפסל
http://www.darga.org.il/index.asp  האר
.רפסה תא יתיאר םרט
םייהדלפ תאצוהב יחאיר לאומש לש םינמיס ןוכמ 'םעטמ' רחא רפס םג שי
.רוטילקת שי רפס לכבו ,דרפס חסונ םגו זנכשא חסונ שיו ,םעט בוט ומשו

חנ-אושו ענ-אוש תאירק לע

'ה הרואכל ?'י-ב חנ וא ענ אווש םע תיגהנ (ץקמ) עובשה תשרפב הנושארל העיפומה "ראיה" הלימה םאה
םירקמ םנשי םלוא .ענ היה הבש אוושה אליממו קזח שגדב 'י-ה תשגדהל םורגל הכירצ התיה העידיה
וא "םיולה"ב םג אצמנ "ראיה" ומכ הרקמ ותוא) קזח שגד תולבקמ ןניא 'ק 'נ 'מ 'ל 'י םהב
ותוא ךופהנ וא ,הרואכל ,(ראי-ה) יוארכ - ענכ אוושה תא הגהנ ןיידע הז הרקמב םאה ("ךרובמה"
?(רוא-יה) חנל

 ,ך"נתב ללכה ןמ םיאצוי שי .העידיה 'ה ירחא שגדות אל תואה ,אוש הביתה שארב רשאכ ,ללכ ךרדב
'הב איעג שי ,תוביתה ןמ קלחב ,דועו .הבית התוא תונשיהל עגונב וליפא ,תודיחא ןיאש יל המדנו
תויהל בייח אוה שגד ןיא םאש םינקדקדה תיברמל רורב רשאכ ,ענ-אוש לע הרואכל הרומה ,העידיה
םיראשנ ירהו ,ת"פכדגב תויתוא םישיגדמ חנ-אוש ירחא יכ רמואה רחא ללכ תכובסתל אנ ףסוה .חנ-אוש
.'לודג ןויע ךירצ'ב
לעב אוש לכ ןכו .לכה לע לבוקמ הז ןיאש ףא ,'ףחרמ אוש' אושה תא תונכל אוה לבוקמה ןורתפה
.תורתוס תונוכת
וא ,העונת םוקמב אבש :אושל תויקודקד תוביס שי ירה .אוש ותוא רוקמב הצוענ הארנכ תמאה לבא
.('דכו תיברע ,תימרא ,תירמוש ,תידכא - תרחא הפשב םרוקמש תובית שי ,ןכ) תרחא הפשל רושקש
הככ תוחפל וא ,הביתה תא אטבל גהונ םעה הככ- "םעה יפב גהנמ" אלא ,קייודמ עדמ הפ ןיאש יתנווכ
,(לשמל ,יליעה ילבבה) תורחא דוקינ תוטיש קודבת םא .םויה לבוקמה דוקינה תא ואיצמה רשאכ וגהנ
ומכ תובית דוקינב וקלחנ ילתפנ ןבו רשא ןב וליפא .'ינרבט'ה ונלש דוקינה תא תצק תורתוס ןה יכ הלגת
.תוינורג אל תויתואב םיבר םיפטח דקינ רשא ןבו .("החנ" רמולכ ,דוקינ אלל 'י'ו ,'ל'ב קיריח דקינ נ"ב) "לארשיל"
םישנא עמש ילוא רחא ןדקנ .ןדקנה ועמשש יפכ ,םעה יפב חוורה רובידה תא ףקשמ דוקינה ,רוציקבו
.תרחא דקינו (?תרחא הדע) םירחא

תחא הזוזמ לע הלאש

.ףרוצמה ץבוקב הארנכ הרעשה טוחכ קותינ יתאצמו ההגה הרבעש הזוזמ יתקדב

רוביחל הכלהה י"פע השרומ הזכש קותנ םאה איה יתלאש

? ואול רמולכ ףלאה ףוגל תלדה וא דויה לש רזוח

:הבושת

.הכ ףיעס בל ןמיסב האר .תומוקמ המכב הנודינ ךתלאש

,חרזמה תודע לכ לע דאמ לבוקמ ידרפס - רפוס בקעי יבר) בקעי לוק ריעמ םשו

:בלק ןטק ףיעסב (.טוטיצל תויואר ויתוקיספ םיזנכשאה לע ףאו

קונית ידי לע ריתהל בתכ א ןמיס ב קלח קדצ יחבז ףוסבש ת"ושב

.אידהל דוריפה רכינ םא ףא

:םייסמ לבא ,לקהל יואר אלש רמאו ,וירבד תא לבק אל רבחמה

.לקהל שי ל"א אידהל רכינ אוה םא קפס שי םא

.יתמאה ולדוגב ךלש הזוזמה תא האור ינניא

.'אידהל' אוה דוריפה םא ךל רמול לכוא אל ןכלו

:רמוא בס דומע 'א קלח רעגיבליז םהרבא ברה לש 'המת הביתכ' רפסב לבא

,תואה גגל הנותחת הדוקנ ןיב אידהל רכינה קספה שישכ

.קספהה ןקתישכ הרשכ יוארכ קוניתה הארק םאו

:םש תורעהב ףיסומ אוהו .תחלשש םולצתל דאמ המוד ולש רויצהו

םריכמ ליחתמה רוביד םש הכלה רואבב ראבש ומכו בכק ק"ס בל הרורב הנשמ

.(םירימחמש המכ תמועל םילקמש םיקסופ דוע איבה ןאכ) . . .תנבהב

:אלוק ףיסוהל שי ד"נעל ירהו .הסנת לבא ,ןידכ ארקי קונית לכש חינהל ריבס

,ךרד לכב לקהל שיו ,תומש תזינג ןינעל 'קחד תעש' ךכב שי ,הזוזמ תאז יכ ןעי

.ךרוצל אלש הזינגל תומש איבהל רוסא יכ

,הזכ בצמב תובר תוזוזמ יתנקית רבכ ןטקה ינאו

.הלקת ידיל ינאיבי אלש ה"בקה לא ייניע ינאו

  1. General question for scribes:            

      Scribes are human and make mistakes, thank G-d! If the distance between the words is more than the distance between the letters of one of those words, then it's Kasher. 

      The 4 legged shin is a tradition: to make with the 3 legged shin on the other side 7 legs altogether. The source is hinted by Rashi on the Gemara (Menahot) See also a book called Baruch Sheamar with a commentary called MINHAT SOLET. The origin of the Shinin is the folding of the box into 4 cells: the cells look like a shin with 4 legs and also the cracks between the cells look like a shin with 3 legs. Later, the shinin were reproduced on the smooth sides of the box.

Generally, a mezuzah is needed only when you have a lintel and a post on the right and they are concurrent. You don't make a bracha anyway if there is no door. 

      The unusual tagin are used only by Kabbalists - and some ignorant scribes too.

Sha'atnez Getz is only a mnemonic.

     2.  On the Kamatz Katan:  (to Rivka, the author of  "The  Oh's and Ah's of Torah Reading: A Guide to the Kamatz Katan in the Torah, the Haftarot, and the Megillot")

1. In Aramaic, some scholars claim there is no Kamatz Katan, not even in KOL  -  or rather KAL.  It is true that the Babylonian vowels (above the letters)  don't support this claim, but you might have added this. Dr Eliyahu Netan'el (Heb Univ) wrote in an Israeli weekly SHABBAT BESHABBATO that you may say KAL or KOL. YN Epstein wrote in
DIKDUK ARAMIT BABLIT that the Aramaic vowels are ROFEF, but didn't dare say how to pronounce anything.

Many Sephardim say KAL, though KOL is winning.

2. SHORASHAV - I've forgotten exactly what you wrote, but it should be classified like KODASHIM - ie also not entirely agreed on, because of the traditional Sephardi pronunciation SHARASHAV, KADASHIM.

3. EVHONECHA - I believe firmly that it should be read EVHANECHA: there is a GE'AYA in all the old manuscripts. Certainly, grammatically, it should be, because its origin is in EVHAN, about which there is no doubt. It's a pity that the popular RINAT YISRAEL Siddur used the words of MINHAT SHAY, based on a minority reading.

 RINAT YISRAEL also writes KAL ATZMOTAY in NISHMAT, because the Sephardim have a tradition that if there is no MAKAF then the word must be accented and therefore it's a KG. However, it's not the only case where a MAKAF has been omitted: you mentioned KOL AHEI ROSH I think, and the word ET is also found similarly: ET GEON YAACOV springs to mind. The lack of MAKAF has been discussed by various people. YORDI-VOR is another case where RINAT Y. has a KG., because there is a METEG. But the METEG shouldn't be a deciding factor always: you must be familiar with other cases: I mention MOHORAT somewhee on my website. YORDI-VOR is actually interesting, 'cos the KETIV is YORDEI, which means 'those people who go down to the pit' ie the wicked, as elsewhere in TEHILLIM. I pointed this out to Rabbi Breuer and he agreed that this may be why some authorities have a KG, because they didn't see that meaning and were misled by the KETIV having an extra YOD and thought that the KERI is (in contrast) a different sound, ie KG.

OCHLA VEOCHLA is a book of lists of pairs of words, written by a Masoretic scholar, and one of them is OCHLA and VEOCHLA, and if he had pronounced ACHLA (BESHILO) it wouldn't have been a pair.

MORDOCHAY is the preferred pronunc. by Rabbi Mordochai Breuer in a
chapter at the end of his Tanach (Mosad Harav Kook) See other ideas there, like LUKEHA-ZOT.