שמחה ידידיה
בן הרב צבי וחוה בספרוינד
א' אדר תרפ"ו (29.4.1922) - י"ח
תשרי תשס"ב (5.10.2001)
שמחה נולד
בשנת 1922, במוסלוביץ שבשלזיה העילית. כשהיה כבן שנה -
הועבר חבל-ארץ זה לידי הפולנים. התושבים בעלי האזרחות הגרמנית הוכרחו לעבור
לגרמניה, ומשפחתו של שמחה עברה לעיירה אשווגה. באשווגה, למד שמחה ארבע שנים בבית-הספר העממי, ושנתיים
בגימנסיה הנוצרית - שם לימד אביו, שהיה רב מחוזי - שעורי יהדות לתלמידים היהודים. בשנת
1933, בהיותו בן 11 - אסרו השלטונות על היהודים ללמוד במוסדות-חינוך נוצריים,
ושמחה נשלח ללמוד בפרנקפורט, בתיכון היהודי על-שם הרב הירש. הוא גר אצל המורה שלו,
ובהיותו תלמיד מבריק - עזר לו לתקן את המבחנים של חבריו לכתה. אחת לחצי-שנה (בפסח
ובראש-השנה) - היה נוסע לבקר את משפחתו באשווגה.
בשנת 1938, בהיותו בן 16, עלה שמחה עם משפחתו
ארצה, וב-1940 הגיע לקבוצת "עלומים" בנתניה,
כבוגר המחזור הראשון של "כפר-הנוער הדתי".
בשנת 1941,
כשהוטל על "עלומים" לשלוח חברים לצבא-הבריטי למלחמה בצורר הנאצי
תולדות חייו
של שמחה מבטאים זרם מתמיד ובלתי-פוסק של נפש פעילה, תוססת, מעורבת בכל שטח ועניין.
אישיותו הייתה בנויה מרבדים שונים: מצד אחד
במשק עבד
שמחה בתחילה כרפתן, אחר-כך כנהג המשאית של הקיבוץ, ואז חזר אל אהבתו הראשונה, ועבד
ברפת לאורך שנים רבות, מתוכן כ 15 שנה כמרכז-הרפת. ב"התאחדות מגדלי-בקר"
הוא פעל עד יומו האחרון, גם כאשר החליף את הטיפול בבעלי-חיים בעבודה בתעשייה.
בשנת 1981 הצטרף שמחה לצוות-ההקמה של המפעל
"סייפן". כדרכו
בצד העבודה
נזכור גם את היותו "צועד-חובב" לאורך
הדרכים בשדות, כמו גם "צלם-חובב" , בשנים בהן הייתה המצלמה נחלתם של
בודדים בלבד. הוא הנציח במצלמתו ילדים, חברים ואירועים רבים בחיי סעד
שמחה נישא לרבקה גרינבאום
בסעד בשנת 1953. נולדו להם שלוש בנות ובן . הוא זכה לראות צאצאים ממשיכי-דרכו,
כולם אנשי התורה והעבודה.
תהא נשמתו צרורה בצרור-החיים